רק נולד וכבר חסכתי לילד שלי דאגה אחת מהראש

עידו, בני הבכור, בן שנתיים וקצת. כמו רוב הילדים בני גילו, יש לו מעט מאד דאגות בחיים. לפעמים הוא מוטרד האם יש תמרים בבית או איך המשאית של הזבל תעבור בכביש הצר ליד הבית, אבל קשה לומר שהדאגות האלו מעסיקות אותו יותר מדי ולרוב הן נשכחות כלעומת שבאו. בדרך כלל, ככל שאנחנו מתבגרים, הדאגות מצטברות ולכן אני שמח שלפחות דאגה אחת עתידית חסכתי לו. לעידו תהיה פנסיה, לכל הפחות סבירה, כשהוא יגיע לגיל פרישה. 

כשעידו נולד אמא שלו ואני פתחנו לו קופת גמל להשקעה, הפקדנו בה 20,000 ש"ח ובחרנו במסלול מחקה מדד S&P500. דמי הניהול כיום עומדים על 0.6%. זה לא מדהים, אבל אני מאמין שנוכל להקטין אותם בהמשך. מדד S&P500 עשה תשואה ממוצעת ריאלית (כלומר בניכוי אינפלציה) של 7.7% לאורך השנים בהן הוא קיים. לכן, בהערכה שמרנית לפיה המדד והאינפלציה ימשיכו להתנהג באותה צורה גם בעשורים הקרובים, אפשר לצפות שבשנת 2091, כשעידו יהיה בן 70 יהיו לו בערך 3 מיליון ש"ח, במונחים של היום, אותם יוכל למשוך ללא מס, וכקצבה חודשית, בנוסף לקצבה אותה יקבל מקרן הפנסיה אליה יפקיד כאדם בוגר. אפשר גם לשחק מעט עם התרחישים ולכוון לתשואות אופטימיות יותר, דמי ניהול נמוכים יותר או להעריך הפקדות נוספות שאנחנו או עידו נבצע לאורך השנים ונוכל גם להגיע לפנסיה משמעותית גבוהה יותר, מקופת הגמל הזו בלבד, לפני קרן הפנסיה שלו ונכסים נוספים שיצבור או נוריש לו.

למען האמת, זו מחשבה די נאיבית מצדנו. אין לנו שום דרך לחזות מה יקרה בעוד כל כך הרבה זמן. כשעידו נולד, בשנת 2021, גיל הפרישה החוקי לגברים היה 67. גברים שיצאו לפנסיה ביום בו עידו נולד, נולדו בשנת 1954, שזה לפני הסבים והסבתות שלו וכשהעולם היה שונה בתכלית. מדינת ישראל, שהיתה בסך הכל בת 6 שנים, רק החלה לצאת מ"תקופת הצנע" ואילו העולם היה שרוי בעיצומה של המלחמה הקרה והמאבק הבין גושי. המדד בו השקענו, המוכר כיום כ-S&P 500 הכיל רק 90 חברות ואחיו הצעיר והפרוע יותר, מדד הנאסדק כלל לא היה קיים. חלקים גדולים בכלכלה המודרנית שאנו מכירים מבוססים על תשתית האינטרנט, שבשנת 1954 עוד בקושי היתה רעיון במוחם הקודח של כמה מדענים. אגב, גיל 67 נחשב אז גיל מבוגר למדי בישראל של שנת 54', אז תוחלת החיים הממוצעת עמדה על 68 שנים לעומת 83 שנים כיום. גם המושג פנסיה והרגולציה והחקיקה בנושא עברו כברת דרך מאז. בקצב האירועים שאנחנו עדים לו, מי יודע בכלל לשער מה יהיה פה עוד 70 שנה? עזבו, מי יודע מה יהיה פה שנה הבאה?

אז למה בכל זאת החלטנו להשקיע כבר בשנת חייו הראשונה של ילדנו הבכור במוצר, שיתרונותיו, אם נודה על האמת, קלושים ומתבטאים רק בעוד תקופה ארוכה כל כך? הרי אף אחד לא מבטיח לנו שהמערכת הפיננסית תיוותר דומה, שחוקי המס לא ישתנו ולמען האמת, אפילו שמדינת ישראל תהיה קיימת עד אז באופן שאותו אנחנו מכירים כיום. הסיבה לכך היא שלילד שזה עתה נולד אין נכסים, אך יש לו יתרון אחד בולט על מבוגרים. יש לו זמן. יש לו את מלוא הזמן ליהנות מההשפעה של ריבית דריבית, שכוחה הגדול מתגלה בעיקר בזמן הארוך. קופת גמל להשקעה היא לא המוצר המושלם, היא לא זולה במיוחד ואפשרויות ההשקעה באמצעותה מוגבלות. יתרונות המס הגלומים בה רלוונטיים רק להשקעות לגיל פרישה, אך הם מתבטאים גם באפשרות שינוי המסלולים בתוך הקופה ללא אירוע מס. בהשקעות לכל טווח שאינו גיל פרישה אני לא רואה בה יתרון, פרט לפשטות התפעול שלה. ברכישה של קרן נאמנות מחקה מדד לאותו זמן נוכל לחסוך מאות אלפי שקלים בדמי ניהול. 

להשקעה כזו יש שלוש מטרות: כלכלית, פסיכולוגית וחינוכית. בפעולה בודדת אחת, נוכל לחסוך ממנו בעתיד את הדאגה הכלכלית שהכי קשה לנו כאנשים לתעדף - את הפרישה. זאת כמובן בהנחה שכאדם בוגר הוא יחסוך בעצמו לכל הפחות את המינימום הנדרש בחוק. אך המטרה היא לא רק לדאוג לפנסיה של עידו, אלא לשחרר ממנו פסיכולוגית את הדאגה הזו, כך שלאורך ימיו כאדם בוגר הוא יוכל לבצע השקעות ומהלכים כלכליים כאשר הוא יודע שלפחות הדאגה לפנסיה בסיסית מאחוריו. מהצד החינוכי, אני מקווה שבערך כשעידו יגיע לגיל בר-מצווה נוכל להראות לו איך החסכון שלו, הכפיל את עצמו, ושהוא מספיק יתעניין בשביל לעקוב אחריו ולהבין איך כוחה של הריבית דריבית מגדיל את החסכון באופן נראה לעין. 

כאנשים בוגרים, אנחנו לרוב מתעדפים השקעות לטווח הקצר והבינוני. השקעות שמטרתן רכישת דירה, רכב, לימודים לילדים או חופשה ארוכה. אם בגיל 35 עידו יחליט שהוא רוצה להתחיל להפריש לקופ"ג על מנת להגדיל את הפנסיה העתידית שלו, הוא יצטרך להשקיע בערך 250,000 ש"ח במונחים של היום, בשביל להגיע לאותה צבירה בגיל 70. אני לא יודע איך עידו יהיה בגיל 35, אבל אני הייתי בגיל הזה ממש לא מזמן, ולא, לא שמתי רבע מיליון ש"ח למען הפרישה שלי.

אגב, חדי המחשבה המתמטית ביניכם בטח שמים לב שעידו יגיע לגיל 35 יצטברו לו בקופה בערך אותם 250,000 ש"ח מדוברים. כן, אם הוא יחליט בשלב זה להשתמש בהם לצרכים אחרים זו כבר תהיה בחירה שלו. על פניו יכולנו גם להשקיע בכל אפיק אחר ובגיל 35 לתת לו את האפשרות לבחור איך להשקיע את הכספים שיצטברו. אבל לתכנון פיננסי יש גם משמעות פסיכולוגית ואני מקווה שבאופן הזה הכסף הזה "ייצבע" לצורך פרישה בלבד. הרעיון הוא לבצע עכשיו, כשזה יחסית קל, פעולה מחייבת, שהעלות של הפרתה תהיה מספיק כואבת בשביל שאנחנו או עידו בעתיד נמנע מלחזור ממנה.